רוצים לחסוך ולא מצליחים? זו הסיבה

נכון לרגע כתיבת שורות אלו, אפשר כבר ממש להיות בטוחים בקביעה הבאה:

2020 היא אחת השנים המאתגרות ביותר שעברו עלינו.

ביחד, וגם כל אחד לחוד.

ולא רק בדרך בה אנחנו זזים, נפגשים, חוגגים, אוכלים, עובדים.

אלא גם בדרך בה אנחנו מנהלים את הכסף.

לא יודעים מי אתם ואיפה הקורונה תפסה אתכם,

אבל לחלק גדול מאיתנו המשכורות קוצצו,

תנאי העבודה התכווצו,

משרות התאיידו

ותוספות שכר שממש בנינו עליהן, פרשו כנפיים והתעופפו מעבר לחלון.

אבל,

אנחנו רוצים לעשות טוב, אנחנו.

בכתבה הזו אנחנו נשאיר את השלילי בחוץ (כי יש מלא מזה, ויותר מדי מדברים על זה)

ונתמקד בחיובי.

ויש חיובי.

מבלי לומר מילה על לימונדה,

אנחנו חושבים שהקורונה היא ה-הזדמנות להתעשת, להתעורר ולקבל החלטה חשובה – –

הגיע הזמן לקחת אחריות, על הדרך בה אנחנו מנהלים את הכספים שלנו.

הגיע הזמן להפסיק לתת למציאות להכתיב לנו את העניינים,

להפסיק להגיד ‘יהיה בסדר’

ולעשות שיהיה בסדר.

√ אז אם אי פעם הרגשתם שלא משנה כמה אתם מנסים, אתם פשוט לא-מצליחים-לחסוך,

√ ובכל פעם שקיבלתם החלטה והצלחתם להגיע להישג קטן ומשמעותי, באה איזה הוצאה פסיכית לא צפויה

וגררה אתכם עוד פעם לאחור – –

אתם לא לבד.

אילו הסיבות הנפוצות ביותר, שמונעות מרובנו לחסוך כסף.

ואלו הדרכים להתחיל להחזיר כסף הביתה.

1. אתם לא מודעים למה שאתם מוציאים (או מה מגיע לכם)

כשהסבתות אומרות שתופעת האשראי הפכה את כולנו לפראיירים – הן כנראה יודעות מה הן אומרות.

למה?

כי פעם, כשאף אחד לא נתן לך את היכולת לשלם מתי שבא לך, קנית רק שכשהיה לך.

הסבתות של פעם היו שמות סטפה של כסף מתחת לכרית, ושולפות בדיוק את הסכום שצריך, למה שצריך.

וכשנגמר? פשוט נגמר.

אבל היום, תופעת האשראי מאפשרת לנו לשלם גם כשאין לנו.

ולא רק – אלא מעודדות אותנו לעשות את זה.

רוצים פריסת תשלומים? קיבלתם!

רוצים להגדיל את המסגרת? יאללה, בכיף.

וכש * הפתעה הפתעה * נגמר לכם האוויר, אין בעיה. יש הלוואה.

איך אומרת אריאנה, הגדולה מכולם? – I see it, I want it, I got it. (√)

ונאמר – איימן.

התוצאה?

תשלומים על תשלומים, שנפרסים ארוך ורחוק ומייצרים הר של הוצאות היום, על דברים שמי יודע מתי קנינו

בעבר.

איך מתקנים את זה?

קודם כל – מפסיקים לקנות כאילו אין מחר. כי יש מחר. ומחר חשוב.

דבר שני – מתחילים לשים לב להוצאות הקטנות היומיומיות על דברים שאנחנו ממש ‘חייבים’ (לכאורה).

ההוצאות הקטנות האלה של זוג נעליים פה, יציאה למסעדה שם, מצטברות לאלפי שקלים שפשוט חונקים אותנו. פתחו את המגירה ותופתעו – יש לכם מלא נעליים.

דבר שלישי – מתחילים לרשום.

ברצינות.

מתחילים לרשום כל הוצאה קטנה או גדולה.

ואם לא לרשום, לפחות לבדוק אחת לכמה ימים או יותר, את רשימת ההוצאות התופחת בחשבון האשראי

שלכם.

בהתחלה, זה יראה לכם מוזר. אבל כאן, כדאי לנצל את העצה החשובה: Fake it ill you make it.

זייפו את זה, עד שזה יהפוך לאמיתי.

ודבר אחרון.

מבינים, שיש סיכוי גדול ביותר, שמגיע לכם כסף.

לרוב מוחלט של השכירים מגיע כסף, כתוצאה מתשלום עודף או מיותר של מס הכנסה.

ועם כל זה – רוב מוחלט של השכירים לא עושה עם זה כלום.

אז דעו – קל הרבה יותר ממה שאתם חושבים, להחזיר כסף הביתה באמצעות בדיקה פשוטה להחזרי מס.

את הרשימה הזו תשמרו. אתם צריכים אותה לשלב הבא.

2. אתם לא חיים בתוך תקציב מסודר

האם אי פעם בדקתם כמה אתם מוציאים על חינוך?

חוגים?

בילויים?

מזון?

אם לא – זו ככל הנראה, אחת הסיבות שמונעת מכם לחסוך.

זוכרים את הרשימה מהסעיף הקודם? היא בדיוק ההבדל בין חיים מסודרים לחיים ‘ללא חשבון’ או סדר, בהם הוצאות רבות מדי חומקות מתחת לראדר, רק כדי להופיע בסוף החודש ולתפוס אותנו בגרון.

התוצאה?

סוף החודש אכן מגיע, ואיתו פירוט הוצאות מבעית.

איך מתקנים את זה?

עובדים לפי תקציב מסודר.

תראו,

לכל אחד מאיתנו סגנון החיים שלו, לכל אחד הדברים שחשובים לו ולכל אחד ההוצאות עליהן הוא פשוט לא מוכן לוותר. עם זה – אף אחד לא יכול להתווכח.

יש משפחות שאוהבות לבלות בחוץ. יש משפחות שמשקיעות בחינוך וחוגים מגוונים. ואחרות, קונות מצרכי מזון מיוחדים להכנה של מזון בבית.

אבל,

המכנה המשותף בין כולנו, בין אם אנחנו משפחה גדולה, קטנה או חיים לבד, הוא אחד –

אנחנו חייבים לחיות בתוך תקציב.

תקציב, זה גיליון אקסל או רשימות על נייר, שקובעות כמה ‘מותר’ לנו להוציא בכל חודש על כל קטגוריה, בין אם מדובר במזון, בגדים, חופשות, ביטוח, החזרות הלוואות או טיפולים קוסמטיים.

לא חסרות פלטפורמות ברשת, שיעזרו לכם לחלק את ההוצאות החודשיות לקטגוריות (תופתעו לגלות כמה הוצאות יש לכם, שבכלל לא ידעתם על קיומן), ואפילו ימליצו לכם כמה להוציא ביחס להכנסות שלכם.

3. אתם לא עושים השוואת מחירים כמו שצריך

גם עמוק לתוך משבר הקורונה, עם כל הצמצומים והמגבלות והקשיים,

אפשר עדיין לומר, שאנחנו חיים בעידן של שפע. בקטע חיובי, אנחנו מתכוונים.

לעומת העבר, יש לנו הרבה יותר אפשרויות בחירה צרכניות, מאי פעם: יותר חנויות, יותר אתרי מכירות, יותר גופים שמספקים הלוואות, אפשרויות השקעה ומוצרי ביטוח.

ובהתאם לחוק הפיננסי העתיק של ביקוש לעומת היצע,

יותר שחקנים על המגרש = תנאים טובים יותר עבורנו.

התוצאה?

השוק השתנה לטובתנו, המחירים ירדו, התנאים שופרו, אבל אנחנו – לא מנצלים את זה. בכלל.

למה אנחנו מתכוונים?

האם בדקתם לאחרונה כמה עמלה אתם משלמים על המשכנתא או על ביטוח המשכנתא?

או –כמה עולים לכם דמי החשבון על הזכות לנהל את העניינים שלכם בבנק?

האם אי פעם פתחתם לדיון את התיק הביטוחי שלכם, ועשיתם השוואה בין מחירי ביטוח הבריאות שיש ברשותכם,

לעומת השוק? האם אתם בכלל מודעים לפוליסות הביטוח שברשותכם?

חבל.

השוק החופשי מייצרים של אפשרויות שוות, אבל אנחנו, לא עושים דבר בנידון.

איך מתקנים את זה?

זה הזמן לפתוח את המחשב,

לשנס מותניים

ולבדוק את כל ההוצאות הקטנות והגדולות, הקבועות והמשתנות, שאנחנו משלמים לגופים פיננסיים שיש עבורם חלופות נוספות.

וזה בדיוק הזמן להיכנס להר הביטוח , להבין אילו פוליסות ביטוח קיימות על שמנו, כמה אנחנו משלמים עליהן והאם אנחנו עתידים לקבל את מה שאנחנו חושבים שמגיע לנו.

והכי חשוב – כאשר נבין כמה אנחנו משלמים על פוליסות הביטוח,

נוכל לבצע השוואת מחירים בין האפשרויות השונות,

ולבחור את זו שהכי נראית לנו.

רוצים לעשות בדיקת כפל ביטוחים? התחילו כאן